סיכום העשור (2019-2010) חלק ב': השחקניות
משחקניות העשור. מימין: ג'ניפר לורנס, אמה סטון, ברי לרסון, ג'סיקה צ'סטיין
סיכום העשור באידיבי ממשיך עם המאמר השני בסדרה מאת יונתן דורון. אם פספסתם חלק כלשהו בסדרה, לחצו כאן! ואחרי שתסיימו, תוכלו גם להנות מסיכום העשור הקודם.
בהוליווד אוהבים תגליות, בעיקר שחקניות צעירות. הרבה מהשחקניות המובילות החדשות החלו בקולנוע העצמאי ודואגות לבחור פרויקטים שונים זה מזה כדי לא להיתקע בדמויות או בז'אנר מסוימים.
תוכלו לקרוא את סיכום "השחקניות" של העשור הקודם כאן.
ג'ניפר לורנס
הכוכבת החדשה הגדולה ביותר של העשור נולדה ב-1990. היא היתה מועמדת לאוסקר על "קר עד העצם" (2010), שנה לאחר מכן הופיעה ב"אקס-מן: ההתחלה" (2011) כמיסטיק הצעירה וב"החיים על פי וולטר" של ג'ודי פוסטר. שנה לאחר מכן היתה שנה גדולה בשבילה עם הסרט הראשון של "משחקי הרעב" (2012) שהצליח מאוד ו"אופטימיות היא שם המשחק" של דיויד או. ראסל, שעליו זכתה באוסקר. היא המשיכה כמיסטיק הצעירה בשלושה סרטים נוספים, האחרון שבהם -"הפיניקס האפלה"- השנה, כי היתה מחויבת על פי חוזה. היא שיחקה גם בשני סרטים נוספים של דיויד או. ראסל: "חלום אמריקאי" ו"ג'וי"; "נוסעים" עם כריס פראט ו"אמא!" של דארן ארונופסקי. הרבה פעמים גילמה נשים מבוגרות ממנה בהרבה (כולל אמהות), היא משחקת בעיקר בדרמות אבל בראיונות מתגלה כשטותניקית ומצחיקה שאין לה בעיה לרדת על עצמה.
ג'סיקה צ'סטיין
נולדה ב-1977 והתפרסמה בגיל מבוגר (יחסית לשאר הנשים ברשימה). שנה אחרי ששיחקה בגרסה האמריקאית של "החוב" הישראלי (2010) הופיעה ב-5(!) סרטים כולל "עץ החיים" לצד ברד פיט, "העזרה" עם אמה סטון וויולה דיויס, "סערת רוחות" עם מייקל שאנון ו"קוריולאנוס" של רייף פיינס, על פי שייקספיר. היא משחקת כמעט בלי הפסקה מאז, עם "כוננות עם שחר" (2012) של קת'רין ביגלו, "בין כוכבים" (2014) של כריסטופר נולאן, The Martian (להציל את מארק וואטני, 2015) של רידלי סקוט ו"המשחק הגדול" (2017) של אהרון סורקין וסגרה את העשור עם "אקס-מן: הפיניקס האפלה" ו"זה: חלק שני". יש בה משהו רציני, רהוט, מחושב וסוג של כוח ואלגנטיות. רק עניין של זמן עד שתזכה באוסקר.
